|
שוב לא אשקול מלח לידי הלגיון
השיש הקר נלחץ אל לחיי
מבטי מתערפל בדמעה
מה יפה שקיעתה של רומא
הפלדה והדם נועדו זה לזה
אתה רוכן לעברי
מערסל את ראשי בידיך
האמן לי
מעולם לא לחשתי מלים אחרונות
28/02/02 |
|
|
כדי שאני אוכל
להעלות את הכבוד
עצמי של שלי,
היא ביקשה ממני
לבוא ולראות
אותה בזמן
ביצועיה עם החבר
של שלי. האמת,
נגנבתי... החבר
של שלי יודע
ללקק!
החברה של שלי
מתוודה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.