| טל אטלס-תדמור/ נבראית ( לניצן ) | 
עוטפים מכל עבר
כשענן ממתין לזריעת טיפותיו
אמצא אותך
עזובי
כמהה לחיות ביינות שלליך
כשציוץ של צפור
היא מנגינת יומך,
אשרוק לי שריקת התרוקנות
מייחלת למילוי חלליי
עד תם.
אפריל 2003
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
| 
 |