|
בולח בתוכי
בוצע את גופי בדמיונות של צוף.
זה שוב הצבע
ואתה
שלא פוסחים על מבטי ולא אומרים
סליחה.
צבעת את חיי ירוק כואב
בהינף חיוך
שהתכוון
או לא
קשרת קשר את ידיי
המשתלחות
אל אבר
החלום הרך הזה
המתלהט
הוא השילום הדל
כעת
לצבע, למבט ולחיוך
שהתכוון או לא. |
|
|
פולניה אחת
הולכת לים עם
הבן שלה. פתאום
בא גל והילד
נסחף פנימה.
האישה מתפללת
שעה לאלוהים
"תחזיר לי" וכל
הבלה בלה...
פתאום בא גל
ופולט את הילד
החוצה.
האישה לאלוהים:
"היה גם כובע"
שולמית אלוני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.