הוא מביט מרחוק,
ונשקף מן הלב.
הוא מצית להבות,
שמסתיימות בכאב.
הוא מקיף את כולם,
ומסרב להתקרב.
והוא נשאר אלמוני,
שרוצה להיחשף.
הוא משקיף לנהר,
ללא בבואה,
לרגע חושב,
מנגב עוד דמעה.
הוא טובע בתוך עצמו,
שבוי במחשבותיו.
נשלח למאסר עולם,
על לא עוול בכפיו.
הוא כציפור כלואה,
בין ארבעה קירות.
של ייאוש, תקווה, כאב ובדידות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.