הגענו לחוף הים
השמש זרחה מעל
נוגה הזך חימם את המים
והאיר את תכלת השמיים.

אבא התמקם היטב מתחת שמשיה
את הצידנית פתח
בו ברגע המנגל הרכיב
ועליו סטייק, קבב ופרגית

האח הנאלח לו נח
התינוקת הושארה לשמור על הרכב
הדוד הלך לחקור דיונות שדמו לנגב
ואני הלכתי לשחות בים-תיכון

כשעשיתי את דרכי על החול הרך
בדרך לשפת המים
עצרתי לנוכח המראה מבלי לחשוב פעמיים
2 אנשים הלכו לסחוט את מוכר הגלידות
והם אמרו: "אחרת יהיו פה בעיות"

תוך כדי הליכה אני מואדת
זה היה גוש שחום- צלוי בגודל איזדרכת
עכשיו הבנתי את דברי אימי:
"קרם הגנה-אל תשכחי"

עתה ההיתי על שפת המים
מהלכת לי במהירות כפליים
להספיק לברוח מהגל
לפני שארטב- המוטו בו אבי דגל

השמש הפכה אדום לוהט
בדמדומי ימיה- בהחלט
השעה הייתה כבר מאוחרת
הזמן הביתה היה ללכת

ואני לא הייתי מוכנה
את ארמון החול עוד לא בניתי כאן
לא השארתי זכרון לביקורי
על שום סלע או על קיר חולי

אך אמא מיהרה להודיע:
"עתה חמש-
ועכשיו נסגר הים על מפתח"
נבוא עוד פעם בעתיד
נותר זכרון- והוא לתמיד.