-קליק- השמיע קול המנעול באותו לילה שזה קרה, כשחזרתי הביתה
וסובבתי את המפתח.
לא הדלקתי אפילו את האור, עליתי במדרגות ונכנסתי למיטה עם
בגדים, רק רציתי להתחבא, שלא יראו אותי...
הרגשתי בזוי, הרגשתי מלוכלך, הרגשתי שאני לבד!
ידעתי שאי אפשר, אני לא יכול ככה יותר! לא ככה!
יצאתי החוצה, הייתה סופה; ברקים, רעמים, גשם ורוח.
עמדתי בחוץ וצעקתי:
"קדימה, פחדן! נראה אותך! קדימה, קח אותי! פגיעת ברק, רעידת
אדמה, לא אכפת לי איך, אבל נראה אותך, קדימה!"
אבל שום דבר לא קרה... המשכתי לעמוד בחוץ, אבל נהיה לי קר
פתאום, אז נכנסתי הביתה, התקלחתי והלכתי לישון.
בבוקר קמתי, נסעתי למכולת. "בוקר טוב", אמרתי למוכר. "בוקר
מצוין", הוא ענה לי חזרה.