לילך גור / פדיון הבן |
התקרבת אליי, בלילה
ליטפת כל פיסה חשופה בעורי
ולבי
רכן אליך, מתקמר
מאהבה
מתפרצת, בי
משתרשת
כעובר, שעתיד לחייך אלינו
אבל לא היום.
עכשיו זה רק אני ואתה
בשקט
מתבוננים בגלולה שאחרי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|