בוייצמן של אחרי חצות
אני קורסת על מדרכה
בדממת מכוניות חונות.
אני חושבת שהייתי שמחה
להזכר
שנפרדנו.
פירורי אבק משאלות
הומה סביב אור הבוקר.
כל מי שעבר שאל אותי:
הכל
בסדר
ברחוב הראשי ניתקתי
בין בית שאינו ביתי
את הצד הזה בלב
שהיה שייך לך.
אני מקווה למענך
שאתה עדיין מאוהב,
כשאתה שואל:
לאן ממשיכים עכשיו
בצומת הגדול
חריקת עשבים שוטים;
אנחנו
נוגעים
אתה מלקט
סיכומו של עניין;
היינו,
אבל
איך מפסיקים מכאן
(28/1/04
4:30 ) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.