היה לי חבר שקראו לו שמעון,
הוא היה הולך איתי לכל מקום.
אבל כל פעם שהוא עשה משהו רע,
היו מאשימים אותי פתאום.
לא הבנתי איך הם לא שמים לב,
הרי הוא היה שם כל הזמן לידי.
לא משנה כמה הכחשתי,
היו מאשימים אותי.
תמיד כשדיברתי עם שמעון
חשבו שאני קצת לא בסדר,
כי לא כל יום רואים בן אדם
מדבר כשהוא לבד בחדר.
לא משנה מה הוא עשה,
תמיד חשבו שזה אני.
אולי בגלל שהחבר שלי
הוא חבר דמיוני... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.