אני מנסה לחשוב,
אבל רואה שיממון.
אני מנסה לראות,
ורואה רק חול.
מנסה להרגיש,
ומרגישה רק רוח.
זה מה שבתוך הלב שלי עכשיו,
אני בתוך מדבר.
המדבר שלי,
שעשוי ממחשבות ריקניות,
ממוח שטחי,
ועטוף בתוך לב מנופץ.
אני עוצמת עיניים
ורואה מדבר.
אני פוקחת עיניים,
והעולם שחור.
מרגישה כמו רוח,
מרחפת בין האנשים.
רחוקה מכולם.
זה לא מתאים לי,
זו לא אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.