[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הוא כבר לא שפוי כי כל הפלוגה החליטה שהוא השתגע,
ומרגיש תלוי, כבר עשרים שנה, עד מתי? הוא לא יודע.
הם אמרו לו: "תעזוב את הצבא", שכבר אין תקווה...
הוא כבר לא שפוי כי כל הפלוגה החליטה שהוא השתגע.

21, הסוף למיואשים בלבד,
ביום קצת אפור הוא שוב לבד
מנסה לחשוב איך אין לו אף אחד.

שומע קולות, והם מתחזקים פתאום יותר,
עד שעל עצמו הוא מוותר
ואין אף אחד, כשאין אף אחד...
21.

הוא כבר לא נשאר כי החליטו שאיתו זה לא עובד,
הם כל כך פוחדים מהכותרות של חייל שהתאבד.
פסיכיאטר, לכולנו יש פחדים, כשלובשים את המדים...
זה פוטנציאל צבאי של מתאבדים.

21, האור למיואשים בלבד,
ביום השחור הוא שוב לבד
מנסה לראות שיש מישהו אחד

ששומע אותו, וזה מתחזק פתאום יותר,
אבל על עצמו הוא כבר ויתר
ואין אף אחד, אם אין אף אחד...
21.

הוא כבר לא שפוי כי כל הפלוגה החליטה שהוא השתגע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עבד עלי הכלח,
איזה מניאק


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/8/03 13:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה