מרט בלצר / שוב |
ציניות, בעיקר שלי.
שקרים, שלי לעצמי.
אמת, באמת שהיא כואבת.
דוהרת, הרכבת, ואני איתה
שוכח, שאין לי כרטיס.
נזכר, שאני זקוק לו
קופץ, וזה כואב.
חייב, הייתי
בוכה, על יבש
ומת, שוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|