נמרוד אבישר / חן |
והוא ראה אותי
אבל האושר הזה תפוס.
מאירה לאחור את לילותיו
ואני עם הראש בקיר
ועם תחושה של פספוס.
לא יפהפיה גדולה
ולא כלילת השלמות
אבל קלילה בשלמותה
וגדולה ביופיה.
ביתקתי את בתולי הקיץ
כבכל שנה בשנתה
בפריחת אביב מלבלב.
את בתוליה שמרה היא
עד תום העונה
בסתיו מותר להתאהב.
ולי רק משחקי מילים
ששחקו מילותי לעפר
והאהבה השאירה
רק שירי אהבה.
ליל ט"ו לבדי שוב
הפכת את היוצרות
הלא באב מתאהבים
בשבט מלבלבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|