1.
בפקולטה להנדסת מכונות שבטכניון, יש מעבדה לרובוטיקה ויש שם
רובוטים שמריחים מלונים.
הרובוטים מסודרים בטור ופעם בשעה הולך הרובוט שבראש הטור לעבר
ערמת מלונים הנמצאת בקצה המעבדה, מרים מלון ומריח. את המלונים
עם הריח הטוב הוא מניח בערמה שמאלית ואת אלו עם הריח הרקוב הוא
זורק על הקיר הימני. אח"כ חוזר הרובוט לקצה הטור ושעה אח"כ
הרובוט הבא בטור ניגש לערמה.

אבל זה עוד כלום, כי בפקולטה לאווירונאוטיקה שבטכניון, יש
מעבדה להנעה סילונית ושם יש מנוע טורבו מיוחד המסוגל להפיק דחף
בעוצמה אינסופית לפרק זמן בלתי מוגבל, אם מטפטפים לתוכו דלק
שמעורבב עם טיפות זעה של נשים בהריון.

הכי מדהימה היא המעבדה לתקשורת בפקולטה להנדסת חשמל. שם יש
פלאפונים שמחבקים. כל סטודנט חדש שנכנס למעבדה, מוקף מיד
בעשרות פלאפונים שקופצים עליו וזרועות מתכתיות קטנות היוצאות
מהפלאפונים מחבקות את הסטודנט, שמוקף מיד באלפי חיבוקים
זעירים. באותו רגע, רמקולים המורכבים בפלאפונים, המתואמים
לפעולה בו זמנית, משמיעים את המילים "אני אוהב אותך".

2.
רובוט אחד ידע להריח מלונים. הוא היה מרים מלון, מקרבו לאפו
המתכתי ומריח אותו. פעם אחת, הרובוט הזה נתקל במלון עם ריח טוב
במיוחד. ריח טוב של מלון בשל ועסיסי. מכיוון שהיה זה רובוט
משוכלל, הוא ידע גם לפרוס את המלון ולסדר את הפרוסות שפרס
בצורה יפה על צלחת הגשה. כאשר הרובוט הסתכל על פרוסות המלון
וראה את המיץ ניגר מהן והריח את הריח הטוב והמגרה של מלון בשל
ועסיסי, הוא פיתח תחושת רעב. לרובוט לא היה פה ואף לא מערכת
עיכול. ישבן דווקא כן היה לו, מרובע אומנם, אך עדיין ישבן
שניתן לשבת עליו.

אז הרובוט ישב הסתכל על פרוסות המלון שמיץ ניגר מהן וריחן
מגיעה לאפו ותחושת הרעב כרסמה את בטנו המתכתית. הסיטואציה הזאת
הולידה לפיתוח חדשני - רובוט שמזיל דמעות. קולות של בכי לא
נשמעו, כי, כאמור, זה רובוט בלי פה. איש אחד עבר ליד הסיטואציה
וראה רובוט בלי פה יושב מול פרוסות מלון עסיסיות ובוכה. האיש
החליט לעזור לרובוט ולכן הוא אכל את המלון עד תומו.

3.
חקלאי אחד גידל שדה של מלונים. החקלאי עבד קשה - הוא היה צריך
לשהות כל היום בשדה ולאסוף את המלונים לבד, בשמש, בחום, תוך
שהוא מזיע הרבה. מהנדס אחד סיפר לחקלאי, שהוא יודע לבנות
רובוטים שאוספים מלונים. החקלאי שילם למהנדס ובתמורה, המהנדס
בנה רובוט שאוסף מלונים.
עכשיו הרובוט עבד קשה, בשמש, בחום, תוך שהוא מחליד הרבה. עם
הזמן, הרובוט פיתח לבד תכונה של הרחת מלונים. הרובוט החליט
להשתמש בתכונה הזאת על מנת לאסוף רק את המלונים שמריחים,
לדעתו, מספיק טוב. לכן, הרובוט אסף מלונים בודדים בלבד ואת
היתר הוא השאיר להרקיב בשדה.
החקלאי כעס מאוד על הרובוט וגם על המהנדס שבנה אותו. מאחר
והמהנדס לקח את הכסף וברח, הוא הוציא את זעמו על הרובוט וצעק
עליו. הרובוט לא היה מודע לכל זה, כי הוא היה מסטול מריח
המלונים. מסתבר שלריח של מלונים יש השפעה על הרובוט, כמו
שהרואין משפיעה על בני אדם.