החיים הם תפנית אחת גדולה, מהרגע שנולדים ועד הרגע שמתים. איש
אינו יכול לנבא גורל, אך אם זאת הם רוצים לדעת מה צופן להם
העתיד, כמובן שזה בלתי אפשרי אך זה לא העניין, חייבים לקבל
מידע איזשהו, ולהתייחס אליו כאל האמת היחידה. אך זה לא הנושא
שלנו כרגע.
תמיד אומרים לננו להיות מיוחדים ואומרים לנו שאנו יחידים
במיננו, ונו? מה זה מחדש לנו בחיים, ומה זה יכול לעזור? אפילו
שזה לא ממש יכול להזיק, אנשים צריכים להבין שמתישהו צריך
להפסיק לחזור על אותן השטויות שאומרים כולם, אני מודה שאיני
טוב יותר מכולם, לעזאזל, אני כמעט מושלם מבחינת הבנת בורותי
שכמעט אין לי מה לעשות בחיי. אך מה זה משנה לאנשים מסביב שאני
כבר יודע שאני זה אני, ולא משנה עד שאני אנסה להשתנות, אני
לעולם לא אהיה אדם אחר. בהתחלה אנשים פוגשים אותי ומשוחחים
איתי, המבוגרים לרוב חושבים שאני אדם מנומס בעל אוצר מילים רב,
בני גילי חושבים שאני מוזר (אם אדם מסתכל על ירח מלא אין זה
אומר שהוא איש זאב!). אך עדיין, לא משנה מה, אני זה אני.
אך החיים של אדם לא יכולים להסתדר כשהוא רואה את האמת שלו
בצורה מדהימה, לללאאא... החיים ממשיכים הלאה, כי אחרי הכול, זה
שאדם מגלה את האמת אומר עליו שהוא יודע מה "יעודו" בחיים על פי
צו דם ולידה. אך כרגע אני שוב סוטה מהנושא.
חוסר מזל עם בחורות, לכל בן הטרוסקסואלי (וכל בת לסבית) היה את
המנה האישית שלהם. כשמנסים עם בחורה ולא מצליח, לעיתים ממשיכים
הלאה, ולעיתים נשארים במקום ומנסים להבין מה היתה הטעות. אך
כשלא מנסים לרדוף אחרי בחורות, מקבלים את הבחורה שהכי פחות
מצפים לה, אך היא עדיין לפעמים מחוץ לטווח היד, כך שזה מעצבן,
גורם להכול להראות באדום זועם, אך גם אפור קשיח של עצבות. אז
למה זה קורה, למה זה לא יכול להיות פשוט פעם אחת בחיים?! כל מה
שאני בקשתי זו מעט שלווה ופשטות בחיי, איזה אדם לא מבקש זאת.
ריבים עם האחים יום אחר יום, אך הכול על שטויות (מי שיש לו/לה
אחים קטנים יכולים להבין את זה). יום אחד החיים ניראים נהדרים,
הכול הולך כשורה, ואין שום צרות באופק, ופיתאום! מאמצע שום
מקום נופל מבול של בעיות על הראש, שאלות חסרות מענה, ועולם חדש
של זעף עולה על גדותיו.
המשפט "למה אני מייסר את עצמי על שטויות!" כל הזמן חוזר ומהדהד
בתוך הראש. אז נו... יש איזו מלחמה נוספת בבוסניה, ושוב פעם
מדובר על גדילת הקרינה שבאה מהשמש, ושוב מדברים איך האדם מביא
את האסון הכי גדול לעולם, כשכולם יודעים איזה בולשיט אחד גדול
זה. ואיזה פוליטקאי הפעם לקח שוחד, ושוב עוד איזשהו מחקר חדש
המדבר על בריאות ומזון, למה לא יכולים לתת לי לאכול בשקט את
האוכל שלי? וגם הפרסומת הדבילית הזאת! והויכוחים הדבילים של
חברי הכנסת עם אנשי התקשורת, נמאס!
למה הכול לא יכול להיות פשוט!
פשוט... ישיר ולעניין ומעל לכל, חיוני!
העולם אבוד? אז למה לעזאזל לא מנסים לדאוג לו, יש בעיות אבטלה,
רעב, גזענות, והכי מצחיק, שיש אנשים שיש להם בשפע את החסר.
שיוויון לא יהיה בחיים, לא אלו ולא הבאים, אז למה אף אחד לא
מנסה לעשות את מה שיעדו לו החיים מלכתחילה?
לעשות ילדים, לגדל אותם ולדאוג לעתידם! פשוט ולעניין
או שלא?