כל אחד מכם
אני שונא אותך
אבל אוהב אותך יותר
אני שונא גם את עצמי
סתם תינוק ורגשני
סתם בוכה לי כל היום
עדיין מפנה מקום
כך שכחתי אותך
כי הייתי עסוק
בלשנוא את כולם
בלשנוא ת'עולם
אני שונא גם את
הפרצופים המזוייפים
לידי הם חברים
מאחורי הם מדברים
אני לא מבין
מאיפה השנאה הזאת
וזה די ברור
שאי אפשר ככה לחיות
אבל אני לא יכול
אני שונא את כולם
לא אכפת לי בכלל
גם אם יהיה סוף העולםם
כך שכחתי אותך
כי הייתי עסוק
בלשנוא את כולם
בלשנוא ת'עולם
אבל אז פתאום
ביום שמש בהיר
נכנסת לי לחדר
במבט מאיר
ופתאום השנאה
נעשתה לשמחה
והחדר שלי התמלא אהבה
כך שכחתי תשנאה
רק חושב עלייך שוב
אז אני לא מבין למה?
אני שוב עצוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|