אם אשלח לפתחך סליחתי
האם תשאלני על מה?
כשאופיע בפתח מתבוסס בעצמי
התגיש לי מעט נחמה?
בוז קר ושיר ישן
לא ירדו עד לסוף דעתי
ממגדל השן של נקודת המבט
אבקש נתיבות צדקתי.
יש מקום למחילה
גם אחרי שחלף זמן נעילה
החש צעדך, הגיון פשוט
הזמן שעבד לבבות
וכרה מציאות.
יודע אתה מחילות עולמי
ואת היושבים בתוכן
מן הסתם לא הכל נעשה לתומי
לא הכל בהכרח מכוון.
בוז קר ושיר ישן
מחכים בשולי המסלול
דוהה והולכת צללית המגדל
מתעטה עננים ברישול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.