אין לי השראה ואין לי מילים
יושבת לעת שקיעה, מביטה בגמלים
והאמת היא שרק עברו כאן פרות
וכלום ניתן לדעת מאלו הברות
מנסה לתת לדמיון להשתחרר
הוא יוצא מהשער וכעבור דקה חוזר
אני רוצה להגיע למקם פחות רגיל
בו הוא יצא ויהיה פעיל
אנ מחכה לעצמי או למישהו אחר
אני לא יודעת ואין לי לאן למהר
אני אוהבת את קול רשרוש העלים
כשאני בהם הולכת ויוצרת שבילים
עקבות אבודות והוכחה למי ששם לב
שכאן הייתי אני, עם כלבתי, פנקסי ולבי הכואב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.