|
שוכבת על המיטה
בוהה קשות בתקרה הפרוסה מעליי
מייחלת לרגע אחד שתיפול
ותגאל אותי מיסוריי.
לצידי מונח הסקלפל.
נועצת בו מבטים
והנבלה - הוא רק קורץ לי
מזמין אותי להשתמש בו.
הוא רוצה לגאול אותי מיסוריי.
הרוח החמה נושבת לתוך חדרי מבעד לחלון
מלטפת את גופי
מזמינה אותי להצטרף אליה
עם נשמתי.
עכשיו ההחלטה כולה בידי
אני מחליטה אם אני רוצה להמשיך לחיות או לא.
להתראות עולם... |
|
|
לימודים גבוהים?
זה לא בשבילי.
אני סקורר
בנשמה, יש לי
דוקטורט בהבקעת
שערים
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.