[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני לא מדברת איתך יותר.
אני מנסה. מסתכלת לך בעיניים, מרימה את הטלפון, משחזרת שיחות
ארוכות.
אבל זה לא קורה. אנחנו לא מדברים. מילים באות, מילים הולכות,
והשתיקה נשארת.
זה בגלל שאין לנו מה להגיד?
האם שנינו כבר מתנו בפנים, ועכשיו הפכנו לגופות מהלכות שפועלות
על טייס אוטומטי?

או שזו אני.
ואתה.
אנחנו. אולי אנחנו לא יכולים לדבר. כשאתה איתה, אתה מדבר.
כשאתה עם אנשים אחרים, אני יכולה להישבע שיש אדם אחר בתוכך.
אדם שרוצה לדבר ולחיות ולנשום וליהנות.
ואז
מבט אחד אלי,
ואני נשבעת שאני רואה אותך מת מבפנים.
רק כי אתה מסתכל עלי.
אולי זה באמת אנחנו.

אני לא מאמינה שזה הקטע הגברי, שאתה פשוט חושב שאני מדברת יותר
מדי. אני מבינה שכמעט כל אישה אחרת הייתה רוצה מצב כזה, לגור
עם גבר שמוכן להתחייב, ארוחות בוקר זוגיות והבטחה לעתיד ורוד
אפרפר.

אבל אני לא רוצה את זה ככה.

אני רוצה תשוקה. אהבה. לנצח. אני רוצה מישהו שאני אהיה מוכנה
למות בשבילו, מישהו שיכול להעלים את כל היקום כשהוא מחבק אותי,
מנשק אותי, אוהב אותי. איך אחיה בלי תשוקה?
אז תסלח לי, אהוב, אבל אני עוזבת. תסלח לי, תמצא את האישה
המושלמת, תביא לעולם 2.4 ילדים, לבית בפרברים עם חתול וכלב.
אני אחיה בקופסת קרטון. אני אחשוב בעצב על ההזדמנות המצוינת,
שיכולתי לחיות חיים מושלמים. בלי תשוקה. אני אעבור אתכם ברחוב,
נחייך, מילה או שתיים, ואני אשנא את אישתך המושלמת, וכמעט אשנא
אותך, שאתה באמת מסוגל להיות מאושר בלעדי.
ורוב הסיכויים הם, שאולי אני אפילו לא אמצא אותו.
ואחיה לבד לנצח, אומללה שויתרתי על החיים הכמעט מושלמים שהיית
מבטיח.

כמעט.

אבל מה אם אני יכולה למצוא אותו? אף פעם לא תהיה דרך כל כך
ארוכה כמו הדרך מהכמעט לבטוח.
אני לא אתן לעצמי למות בעולם של מה אם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שולחן לשניים,
בבקשה!




(נוי-נוי מזמינה
מקום לעצמה
ולאגו שלה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/9/03 9:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תיאודורה ג'יימס

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה