סיפורינו מתחיל אי שם בתחילת המאה ה-19, המהפכה התעשייתית
כובשת את אנגליה, צרפת ו-7 מתוך 13 המדינות הראשונות של ארצות
הברית.
באותה העת קם לו עריץ דיקטטורי בצרפת רבת המהפכות, הרפובליקה
ה-1, המונארכיה ה-2, בא מלך, ערפו את ראשו, באו מהפכנים של
הרפובליקה, מהפכנים של המונארכיה, בקיצור, תוהו ובוהו אחד
גדול.
במהלך עשר השנים הראשונות של המאה ה-19, הצליח נפוליאון להתפשט
מזרחה, לכבוש את גרמניה ולהביס את טורקיה, כאשר הובס הוא בקרב
הסופי על רוסיה, החליט הוא להקים ארמדה ולצאת לכיבוש קובה מידי
הספרדים.

נפוליאון יצא אל האוקיינוס האטלנטי בצי של 30 ספינות מלחמה,
בדרך נטרפו רוב הספינות על-ידי עצמים שטים בלתי מזוהים, וככה
הם שטו להם באוקיינוסים, חלפו בדרך מול קבוצה של תיירים
אוזבקיסטנים במלאזיה, הגיעו ליפן ויצאו למסע שופינג עצום ברובע
שינג'וקו, הגיעו הם לתאילנד והשתובבו להם ברובע האורות
האדומים, הגיעו ללוס אנג'לס, חתמו עם חברת תקליטים, אבל אז
נזכרו במטרתם העיקרית: לכבוש את קובה מידי הספרדים.
צי הספינות שמנה כעת רק שש ספינות ובראשם ספינתו של נפוליאון
יצאו מיד לכבוש את קובה.

החיפושים אחר קובה ארכו חודשים על גבי חודשים, כמובן שלאף אחד
לא היה חוש כיוון וגם ככה אף אחד לא ידע לקרוא את המפה, ככה הם
שטו להם באוקיינוסים, ולא הצליחו למצוא את קובה, עד שלבסוף
החליטו שנמאס להם וחזרו להלחם באירופה, נפוליון הקים צבא חדש
וגדול ויצא להלחם נגד אנגליה על אדמות בלגיה, נפוליאון נוצח
בקרב ווטרלו, הוגלה לעוד אי שומם ומת.

וזוהי הסיבה, ילדים יקרים, שבגללה לא הצליח נפוליאון לכבוש את
קובה.