"אתה שלי"-"אני שלך"
ושנינו יחד נעלמים
אל תוך השיר-
מקום מחבואנו מהסערה המתקרבת של העולם החיצון
שמא זו תישא הרחק אהבתנו השברירית
כמילים הבונות שורות המרכיבות בתי השיר
סלע חוזקנו.
שמא תהרוס, תפצע גופנו המאוחד
ברוח תעוזה שוטפת
אבל נגדה היצירה
שלנו
באלמוות חקוקה,
כתובת
לכול קורא, קוראת
שכמונו אוהבים
בחור, בחורה
לעד בקריאתם שובים את המסר היחיד
שהיה לנו להגיד.
בטרם תיגמר תשוקה
אקסטזה מרחפת
שלא נרפאת בנשימה או בנשיקה כוזבת
החיבוק שלנו
הוא הלירי של השיר
דקה אחת או שתיים
הופכות למשהו די נדיר.
אתה מתלבש באותיות שחורות
בזמן שאני מתבוננת
שקופה, מחייכת, נותנת לשורות לדגדג את הלב הפועם
שמסתתר מאחורי דממת השיר-
רגע לפני סופו.
מבית השיר האחרון אני מביטה דרך חלון השורה הראשונה
רואה אותך יורד
למטה
אל הקומה הרביעית
אתה פוסע לאיטך ומתבונן
למעלה
"שלום יקירתי, אשוב בקרוב"
וכך נגמר השיר. |