היא ידעה שזהו הפחד, השתיקה רעד לא מוסבר שעבר בכל גופה, היא
פגשה באדם.
המוכר, הזר, האדם שאהבה בצורה כה מגוחכת, כמו שרק היא יודעת
לאהוב...
אך אינה יודעת לחיות בשלום עם אהבותיה.
יודעת לדבר איתם, אך לא לדבר אליהם.  יודעת לכתוב אותם, אך לא
לכתוב להם.
יודעת לאהוב אותם...
אך לא לאהוב איתם, אסור לגעת קרוב מדי, לא להפגע מהזרם.
לא לפגוע, כמו שרק היא יודעת לפגוע...
והם יודעים, שאהבה ופחד זורמים לכיוונים שונים.  מוזר...
אולי היא המציאה פטנט
את מי מעניינת הלוגיקה כשאתה אוהב
אין סירקולציה באהבה ופחד.
היא מפחדת מהאהבה, אך אינה אוהבת את הפחד
האדם אותו היא אוהבת, מבקש להיפגע