|
שקט.
דומייה קפואה.
רק קול איוושת ציפור
מפר את הדממה.
עצים סוגרים ממעל
שמיים לא להם
ועלי כותרת של פריחה שנבלה,
נרדמו על מרבד שומם.
ואותו נצר פצפון שצמח אצל שיח
משלח חיוכו הירוק
מסתכל לעברי בעיניים תוהות
הן מדוע פרצתי בצחוק? |
|
|
דיייייי!
כל פעם אחרי
שאני מסיים
לכתוב סלגון הוא
כבר מבקש ממני
עוד אחד, אני לא
עומד בקצב,
שמישהו יציל
אותי.
מכור לכתיבת
סלגונים - תקוע
כבר שנתיים
וחצי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.