יום אחד
אני אשב על שפת הים
בדיוק כמו עכשיו
ואכתוב
כל מה שאני מרגישה
וכל מה שיושב לי בלב
כך אני אשב
ולא אשמע כלום..
מה קורה סביבי
דמעותיי ייזלגו על הניר
אבל אני לא ארגיש
ובראשי תתחולל סערה-
סערה כמו בים ממולי
ולא יהיה לי אכפת
שאנשים מסתכלים
מסתכלים בדיוק כמו עכשיו
ולא תפריע לי
השמש הקופחת ממעל
רק אשב ואכתוב
איך הכרתי אותך
אז בארץ האהבה
ואיך בשוגג גנבת את לבי.
באותו היום
בו אשב ואכתוב
אשא את עיניי למרום
אך כל מה שאראה,
יהיה עינייך הירוקות
מביטות עליי בכל מקום.
ואז כבר אהיה בטוחה
ולא יהיה כל צל של ספק
שאהבתי אותך.
יום אחד, כשיהיה בי הכוח...
אך לא היום. |
