טיול להולנד.

מטרת על: כיף וחיטוב.


מערך:

יציאה משולבת מירושלים ומעפולה לכיוון שדה התעופה בן גוריון.
פגישה: 4 וחצי לפנות בוקר, בכניסה המרכזית.
עמידה בתור במשך כשעה.
בדיקה בטחונית.
שוטטות בדיוטי פרי.

עליה למטוס: בערך ב6:20.
יציאה: 7:00 בבוקר.
ענת יושבת ליד החלון.
גילי דוחפת אנשים במטרה להתרוקן.
ארוחת בוקר.
סרט.
פאדיחות במטוס.
גילי מחליפה טלפונים עם דיילים.
ענת מחליפה טלפונים עם הטייס.
הטייס, נשוי בשנות החמישים לחייו, תופס את עצמו ברגע האחרון.
"אני לא יכול." הוא אומר, ודמעה נקווית בזווית עינו.
"שבוע הבא לבת שלי יש בת מצווה".
"והבן שלך מתגייס?"
"לא. הוא הצהיר."
"אבל... אתה אבא של דניאל?"
"לא. אני אמא של ליה."
"אהה".

אז ביי.

נוחתים בסחיפהול.
המזוודות הולכות לאיבוד.
לא נורא.

בואי נעשה ככה:
שבוע עירוני
שבוע כפרי.
שבוע בכלא.

ענת מספרת סיפור נוגע ללב.
מי שבוכה, אנא....
זנדפורט.
זה יהיה חלק מהשבוע  העירוני או הכפרי?
5X5=25
אנחנו ניסע לזדפורט באופניים מהארלם. טוב? יופי.

אז כך.
יום שני נגיע.
ניקח אוטובוס להארלם.
נסתובב קצת בהארלם, נשאיר את התיקים ב"אכסנית הנוער של הארלם",
ונסתובב קצת.
נחזור לאכסניה, נכין ארוחת ערב שווה, נעשה פאדיחות, ונלך
לישון.
למחרת - נקום בבוקר, נשתה קפה, נשכור אופניים וניסע לזנדפורט.
נסתלבט על החוף.
נסתובב.
נחזור.
שני בלילה - הארלם, אכסנית נוער.
זנדפורט
שלישי בלילה - אותו כנ"ל.
קוקנהוף, פרחים ושיגועים
רביעי בלילה -  מחזירים אופניים. נוסעים לאמסטרדם. ישנים.
חמישי- מסתובבים.נסיכה.
שישי- שבת: נהיה עם המשפוחה.


לכל מי שתהה מה יש במסרכט-  חוטפי גופות וגם רופאים פתולוגים.
היא "משתלשלת כמו תוספתן", לפי הספר.
אני עדיין לא הבנתי מה, למען השם, יש במסרכט!
ענת, מה יש במסריכט? יש שם קצינים? מאבטחים? משהו?
קצינים ומאבטחים יש בירושלים.
וגם בקרית גת.
את יודעת שראיתי את המאבטח של קרית גת בירושלים? ואפי אמרה לו
שלום?
לא, זה החתיך הדתי.
הבלונדיני.
הלא-נמוך.
הבטוח תפוס.

יום האג-דלפט.
אנא, הצביעו.
מהו היום?

יום ראשון בבוקר, נקום, נאכל אוכל כ ש ר.
ניסע להאג
נסתובב קצת
נצטלם בבית המשפט של האו"ם
נשכור אופניים וניסע לדלפט
נישן בהאג.
יום שני - קמנו בהאג.
אנחנו תוהים מי זה שישן לידנו?
ואז נזכרים שזאת היצורה שטסנו איתה.
טוב, נו.
לא הכל מושלם.

ומה עכשיו?
ובכן.
הכל מתועד.
קמנו בהאג.
נסענו ל?
רוצה לנסוע לאילת?
לא.

יש שם מכבסה?

אבל אנחנו לא בבית, שאול.
מי שכותב צריך לתכנן את הטיול?
כאילו, זה מה שעשית עד עכשיו?
את לא יודעת ללהג ולקרוא בו זמנית? כמוני האלוהית?
ענת, ההורים שומעים! .
ניסע לאיים הפאודליים?
מה יש שם?
יש שם צמיתים וברונים וכנסיה ששולטת בהכל מלמעלה.
יש כפיה דתית?
אז למה כולם שם נודיסטים?
אז מה אם הם לובשים חולצות!
זה לא סותר.
הם מורידים את החולצה ואז הם נודיסטים.

אנחנו חייבים לחשב עלויות.

טיסה:
כ-1200 ש"ח
ביטוח - כ-100 ש"ח
גילי, לא לקלל אל תוך המקרופון.
אין לך קהל, חוץ מההורים שלי.
ואומנם, הם ליברלים.
אבל, הם רוצים לדעת שאני בידיים טובות כשאני טסה לאמסטרדם.
חמודה, אני הפקדתי בידיהם האמונות את כרטיס האשראי שלי, זה קצת
יותר חשוב ממך.
הולנד הוא מונרכיה חוקתית.
תודה לגילי על ההעשרה.

ונעבור למה שחשוב.
עלויות, עלויות, עלויות.
איטס אול אבאוט דה מאני.

שבת - 405 ש"ח (כמו ירושלים-תל אביב, לא ארלוזורוב.)
אנחנו רוצים דייגים, כי יש לנו מכנסי דייגים!
את חושבת שדייגים לובשים מכנסי דייגים?
או שהסנדלר הולך יחף?

את חושבת שכל עירקי שלובש חלוק הוא רופא? לא, ענת! אפילו אם יש
לו סטטוסקופ!
תשאלי את אבא שלך. הוא קרדיולוג אופנתי.
אופנתי? טוב.
את רוצה רב תרבותיות?
כי יש ברוטרדם.
גם בעזה.
למה בעזה היית, סנובית?
עזה וירוחם תחילה.
מי צריך ירוחם.
לפחות בעזה יש ים.
אכן שאלה שנותרה ללא מענה ממשי.
אתר מרתק ומהנה כמו טקסטל.
להולנד אין מורשת קרב. בדיוק בגלל זה אנחנו לא מצליחות לתכנן
טיול.
צודקת.
בואי נתכנן טיול בלטרון.
במיני ישראל.
טוב?
קצת ציונות לא הרגה אף אחד. חוץ מחללי צה"ל, הטרור, וכמובן
הכבשה השחורה של אריק.
אל תדברי על אריק.
לא עוד.
רודריגו ייעלב.
ותפסיקי!!!!

קח אותי, רודריגו. רועדות לי הידיים כשמתחילים לדבר עליו.
צריך לקחת סיכונים בחיים.
כמו הנוער של רודריגו שהסכים שהוא ידריך אותו.

תקשיבי, יא חתיכת תחתית הפירמידה של גדי, כונפה-לומדת-במכללה
שכמוך.
סתבי.
טוב.
בואי נאכל.

יש לי קיבה.
באמת? איפה קנית?
לא עניינך. תשיגי לבד.


היה טעים.

באק טו ביזנס.
יום ראשון - אוכל כשר + נסיעה להאג + הסתובבות בעיר + מעצר
שרירותי + ביקור בבית המשפט
+ שכירת אופניים + נסיעה לדלפט.
אני שואלת אותך גילי, האם זה ריאלי לדעתך?
הכל ביום אחד?
קודם כל, כן. אנחנו גיבורות על.
חוץ מזה, בואי נחשב:
8- יציאה.
10, גג- האג.
עד בית המשפט, לא כולל מעצר שרירותי (זה לתיירים מדי) 11, 12.
אופניים- 13.
17- דלפט.
את צודקת?
נראה לי שכן...
בואי נהיה ריאליות.
ניסע להאג ביום ראשון.
נסתובב שם קצת.
נשתדל להתחמק משוטרים.
אני אחפה עליך.
תודה מותק.
ניסע לקראת הערב לדלפט, ונישן שם עד למחרת בצהריים.
ונחתום שם בלשכת האבטלה המקומית.
נצא מדלפט לכיוון האיים הפיאודליים.
לא!
פשוט אמרו לא!
צריך להחזיר את האופניים להאג! ניסע להאג ביום שני בבוקר? ומשם
לסנובים.
אני בעד לנטוש את האופניים על גדות איזה נהר.
אפחד לא ידע.
רק נרגיש קצת רע בגלל התשדיר של שגרירים של רצון טוב.
נו, שיהיה.
"נו, שיהיה", אמרה הבחורה שלא קונה כרטיסיית נוער.
אני בעד לשרוף. לשרוף הכל.
נו, שיהיה.
אם זה עושה אותך מאושרת.

או קיי.
עכשיו ברצינות.
ניסע לאיים הפיאודלים? בבקשה בבקשה בבקשה?
לאי ההוא, טסססססל? עם הדיונות חול וגששים?
רוצה דיונות!!! אבל גששים זה דרוזים לא?
לא, זה סתם הומור עממי ונמוך שאבא שלי אוהב. חוץ מ"גבעת חלפון
אינה עונה". להיט.
נו. לא לחינם הוא איש חינוך דגול.
כמו בתו האהובה.

הספר של התוספתן בדרך לכאן!!!!!!!
אנו על סף פריצת דרך, ואני באופן רשמי מדברת לעצמי.


האם שם האי הנכסף הוא טסל או טקסל?
צופים יקרים, אם אתם יודעים את התשובה, אנא, שימרו אותה לעצמכם
ואל תפריעו לנו באמצע הזרם.
ווי אר גוד!!!!
אז מה אם הם הובילו אותנו לתשובה במכוון ובמיודע ומתוך כוונה
זדונית תחילה.
בא לי להשתמש במושגים משפטיים.
אני אהיה עורכת דין מעולה.
מ ע ו ל ה
נכון?
נכון. אבל ענת, זה לא משפחת אדאמס, רק אנשים עם חיבה יתרה
לתיאורי אברים פנימיים.
"אני רוצה ציורית!".
ואני רוצה חבר. אז מה, אמרתי משהו?
האי טסל מפורסם בדיונות שלו, כמו הדיונות של סיני, למי שמכיר.
הוא הכלייה של הולנד.
אנחנו הולכות להסתובב שם כל היום, עד אשר נמצא מקום. לשבת.
לקום.

תם הטקס.