"תיאטרון מאגי
הכניסה לא לכל האדם
רק לטרופי
דעת"...
ייאשתי מהתיאטרון.
המסכות הקרועות
השחוקות עד דק,
מוטלות בחדר
על הרצפה המרובבת
והשולחן המאובק
וכמה מהן, חדשות יותר
מסודרות על פי האלפבית
במתלים נוצצים
על קיר צבוע לבן.
מול מראה עמומה
עומדת,
מנסה להסיר את חזות הליצן
אך האף העגול, המטופש
דבוק לעורי
והאיפור הנמס
נמרח במעגלים
ואיננו יורד.
ידי החופשייה גוזרת מרגלי הימנית
את חוטי המריונטה
וידי השנייה קושרת חוט ניילון
חדש לרגלי השמאלית וקצה קודקודי
ועוד מעט
עוד קצת
תפתח דלת
חדר ההלבשה הנעול
ואצא לחופשי...
רק עוד מעט.... |
