כשעיניך יסתגלו לאפילה,
לאט לאט יתחילו לבצבץ
כל אלו שלפני כן החושך בלע.
אנשים סביבך פזורים
כמו בגדים על רצפת חדר שכור במלון.
כמו עורבים, צועקים, חגים סביב ראשך,
מנסים להרעיש עולמות.
כל עורב זאב מבודד,
לעומת היונים למשל,
עשרות כנפיים כזוג אחד.

לאט, הרחובות מתרוקנים,
עיניך יאוש מתמלאות,
חלון חלון בתורו,
כבים האורות.
הלילה לוחש לך:
"הנה מתחילים החיים האמיתיים",
האוויר הקר שמטלטל את גופך-
הוא שם כדיי להזכיר לך
לחפש מקומות מפלט אפשריים.

ראשך שמוט וכבר,
לא ברור אם אתה גורר רגליך,
או הן אותך.

הינה, יצרת קשר עין
עם פינה חמה בקצה המדרכה.