עמיר גוברשטיין / והלאה |
בצאתך מסף דלתך
ולכניסתך לשער כלשהו
ובעודה שרוטה על האספלט
או שמא בטון חשוף או
לבנה. נשבע אתה לעצמך
כי שברך יהיה קטן
ובדאייתך שתיקה רמה
והצפה כללית
ותמונתך תהווה עלה
בדמיונו של אהובך
ולכן, עץ כנראה אשר יפרוץ
מן האדמה ינדנד מעליו
אותך ואת אלה שבינך לבין עצמך
והאהבה שקט רצוף
וריצוף הבטון החשוף
יהווה לך ולשברך
מבנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|