|
כבשק שחור שחוק עד קרע
מגרירה על חום הכביש
כממוסמרת אל חומות
עליהן תסקל לאור זריחה
בין חדרי הלב דם מפעפע
מתנקז אט ברחוב סואן
בין פתחיו של ביוב
כחתך חד קר כתער
נקרע מתוך דאבת הגוף
נטעי רגלייך בין עבי שמיים
נעצי עינייך ממעל בגוף
כראש המתגלגל משק החוצה
מנותק משאר הגוף
מעל חומות כגלול חיות
אל מחוץ לגוף
הניחי ראשך על ראשי הניתק
מפסולת שארי הגוף
כתוכן חתוך הניתז בעוצמה מתגלגלת
בין בית קפה, אוטובוס לבין פתחי הביוב
בידך ענוגה מלטפת
חבקיני חזק והניחי לעיניי הזגוגות
לשוב ולראות לעוד רגע עלוב
בתום חום ותשוקה לתשוקה
כשאיפה לנשימה אחרונה
חבקיני חזק והזילי דמעה
בעודי מבטא שאריתו של חיוך
ואז הסירי הלוט מליבי
באורו של ברזל מלובן מחטא
לצלילי תרועות עולות ויורדות
לווי את לכתי בניגון
תהילת שירת ציפורים נכנעות
הסירי העור היבש משפתיי בשפתייך
כל עוד פועם בם שמע וזכר
קיום הניקז טף אט
אל תוך הווית קיומך הנותר
כי מבעד דלתות הברזל השוקטות של האופל
לא ישיב איש תשובה לפרידה הנכספת
כמזכיר העליון של לשכה לבנה
בפוסעו פסיעה אחרונה
אקדיש לך דמעת אהבה
לטפי שערי הזהוב כל עוד
נוצצת עטרת קדושה בקצותו
איספי את ניחוח לחיי
למשכן עד עולם
בתוכך
בו בזמן בו ליבך הפועם באדום דם
מסיר את הלוט מעל שארי לבבי
כשריד אחרון הנותר לפליטה
לא יכאיב או יפגע בנפשך לעולם
כי אינו יותר בשר ודם
רק גוש חסר חום
כעופרת
תלי אותו על שרשרת כסופה
עשי לך תליון
כאות וטוטפת
לזכרון
קירבה
אבודה
הרימי נס
ותרועת אכזבה
בעודך נחדרת לטפי שערי
בדמיון עינוגך
הביטי בעיניי התכולות
פעם אחת אחרונה
וניצרי את תליון
העופרת
לעדי יהי לך
ליבי נטול החיים
מתנדנד
לתמיד
ולעד
כמזכרת.
10.9.2003 |
|
|
סליחה, מישהו
יודע איפה המיטה
של בועז? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.