מירי זולטי / מועקה |
לתת לים הפרטי שלך לסעור עכשיו.
את יכולה אט אט להושיט את הידיים,
אל תפחדי,
זה לא יכאב.
תני לכל הסערות והגלים לפרוץ את החומות,
לעבור מעל כל המחסומים, לשבור את הכללים,
זמן רב היו חבויים בתוכך
הראי להם את הדרך החוצה.
רק זכרי להשאיר לך עוגן קטן
שלא תטבעי בכל הבלגן,
משהו לאחוז בו, משהו בטוח,
גם אם תחזק ותגבר הרוח.
הגלים יפסקו בסופו של דבר
גם הסערות תתעיפנה
יחזור השקט הנפשי
לים הפרטי שלך,
תחזור שלווה
לנפשך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|