"אולי תבוא אלי מתישהו השבוע"
ככה זה התחיל, פשוט לא? פשוט, כן פשוט. לא מאד מסובך. כל אדיוט
יכול להבין. כן? כן.
אז הופעתי. הגעתי. קפצתי וכל שאר הדברים שעושים במצבים שכאלה.
אז הינה אני שם, בבית שלה, עומד מול הדלת וחושב. כדאי? כדאי.
אני בכלל רוצה? רוצה, רוצה.
בטוח? כן. דופק. חושב עד כמה העץ בדלת הזו ישן. זה בכלל לא עץ
טוב. צריך לצבוע בלקה
אם הם רוצים שזה יחזיק הרבה. לקה מספר 2 או 3 אבל לא יותר
נמוך. מספר נמוך לא מתאים לחוץ רק לפנים.
היא פותחת. צריך לחייך. חייכתי? כן. היא מחייכת. לא מזמינה
להיכנס. משהו לא בסדר אני צריך להבין משהו. היא צבעה את השער.
"צבעת את השער". "יפה".
היא מכניסה אותי. עולים במדרגות לחדר שלה. זה בכלל לא יפה. צבע
מוזר כזה. אני מכיר אותו. לא מתאים לה. הגענו לחדר, נכנסים.
איזה צבע זה? זה משגע אותי. אז מדברים. שיחה קלה לא
משהו מיוחד. זה סוג של שחור אבל לא שחור רגיל. למה בנות עושות
דברים כאלה. למה בנים עושים דברים כאלה. לצבוע את השער. אני
מתחיל להתעייף. השיחה לא מובילה לשום מקום. משעמם.
בא לה ז'קוזי. גם לי. הולכים לז'קוזי. מעניין אם הצבע יורד
במים. סביר שלא. יכול להיות מצחיק. חבל שלא. אולי. מגיעים
לז'קוזי. לוקח לו המון זמן להיות מלא. סתם יושבים. מחכים ל"מר
ז'קוזי" שיהיה
מלא. איזה צבע זה. אני חסר סבלנות. מסתובב בחדר. חדר מוזר. גם
ז'קוזי וגם חדר שינה ביחד. מעניין אם אפשר לשווק את זה.יש
ביקוש לדברים כאלה? יש. יש? אולי.
מלא. סוף סוף אפשר להיכנס. מים לא חמים כמו שצריך. שכחתי
להדליק את הדוד היא אומרת. יופי באמת. עכשיו אני רטוב במים
פושרים. אני שונא מים פושרים. זה הכי גרוע. זה הכי גרוע? יותר
ממים קרים נגיד?
אולי. תלוי כמה קרים. הכי קרים. לא. מים הכי קרים זה כי גרוע.
הכי גרוע בשביל ז'קוזי.
אולי אני אלך. כן. כן? כן אני אלך עכשיו. עוד אפשר ללכת. כדאי?
כן. מפסיד סקס במים פושרים.
לא כזה הפסד. אני שונא מים פושרים. איזה צבע זה לעזזל. אני
יודע. "שחור חציל". בדוק שזה "שחור חציל". ידעתי שאני מכיר את
הצבע הזה מאיפשהו. עכשיו אני יכול להרגע. נפגין ידע? נפגין.
"יפה הצבע החדש הזה שלך, זה "שחור חציל" נכון"
היא ענתה. מסתבר שזה לא "שחור חציל". זה "שחור סיני". מה זה
"שחור סיני" לעזזל?
סאמאק!

לפחות הלכתי. הלכתי? כן.