בית ריק,
"הדבר הכי טוב שיכול להיות לבן-אדם", ככה מישהו הגדיר לי את זה
פעם, אולי הוא צודק.
אולי לא.
פעם ראשונה שהיה לי בית ריק, וכנראה גם האחרונה, ה"דיירים"
האחרים לא ששים לפנות את מקומם
כל שני וחמישי, מה לעשות כשיש בית טוב - יש יתרונות ויש
חסרונות.
אז בכל מקרה הזמנתי כמה חברים, בערך שבעה שמונה, הגיעו בערך
עשרים, זה היה צפוי אז הייתי מוכן.
היתה מוסיקה, היתה טלוויזיה, היה אלכוהול, היו אנשים טובים, מה
עוד בית ריק צריך?
אלה שיכלו לעמוד המשיכו לצחוק אל תוך הלילה, ואלה שלא... היו
נושא הבדיחות המרכזי.
בשלב מסויים זוגות התחילו "לפרוש" מנקודות הצחוק המרכזיות וגם
אני מצאתי מישהי.
היא היתה פחות שתויה ממני אז המצפון לא הציק לי, אבל משהו בבטן
הציק לי...
ה"אקט" החל ואני בקושי יודע איפה יד שמאל שלי וליותר משני מטר
אני לא רואה, מזל שהיא היתה קרובה...
ואז באמצע אני מרגיש שונה, משהו באיבר המין שלי מרגיש אחרת
פתאום....
יופי טופי, נקרע, אני ממש לא אוהב שזה קורה.
"רגע אני כבר חוזר".
אז יצאתי מהחדר ויצאתי לחפש אחד אחר, זה לא יהיה קשה במיוחד כי
אני ידעתי בדיוק איפה יש.
"מצאתי!" שיניתי כיוון והתחלתי בדרכי חזרה, ואז...
כאב... כאב נוראי באיזור הבטן התחתונה, למזלי הייתי קרוב
לשירותים נכנסתי, התישבתי,
ושילשלתי את הנשמה. שלוש פעמים.
זה היה נוראי הרגשתי כאילו הרקטום שלי רוצה לברוח ולהקים
אוטונומיה בשטחים.
מה גם שזה היה ארוך.... מאד ארוך. השילשול הכי ארוך שהיה לי
בחיים.
ואז אחרי שהכול נגמר ויצא בכיתי את פצעי, נגבתי ישבני ויצאתי
מהשרותים, הלכתי לחדר הקרוב ביותר
ראיתי שיש מקום פנוי על המיטה והלכתי לישון.
....
......
....
"מה?"
"מה זה? איפה אני?" ואין תשובה, ואז אני רואה שאני במיטה עם
עוד שלושה אנשים.
ואז אני מתחיל לשחזר את מה שקרה בלילה.....
חברים, מסיבה....
בית ריק, אלכוהול.... מצחיק....
אני, היא.... קונדום.... מחפש....  
מוצא, חוזר..... כואב, שילשול מהגהנום....
...
חושב....
משהו לא מסתדר....
....
..
.
סאמאק!

מעניין אם היא עדיין מחכה.