כשאני סופרת באצבעות
זה נראה יותר פשוט.
גם אם אני מוסיפה ומחלקת
המספר הזה לא מחלחל אלי.
בדיוק כמו המוות של אז
בראש חלול וגוף רצוני
מתקדמים בתוך קהל אבוד בצער
וכל מה שיש בי
זו רק צעקה אחת כבולה
ביום אחד בשנה כל העבר נעלם
ואנחנו במרירות של הווה
מוסיפים עוד שנה
אזכרה.
5.8.03 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.