שני אסולין / רוח חיים |
לעבר תמונתך מיד מציצה,
שתתן בי הכוח להמשיך ולהתקדם
שלא יימצא ליבי לפתע נודם.
יום יום בלעדייך, רק תמונתך שנותרה
מחפה בלי הצלחה על האובדן הנורא,
בה חיוכך משומר, פנייך קפואות
אוזנייך הנוקשות את זעקותיי לא שומעות
ועינייך הקטנות בלי היכולת לראות
לראות הכאב, לראות הדמעות.
כל לילה מאוחר, לפני שעוצמת את עיניי
מבקשת אני, משאלה אחת ודיי,
שבבוקר איך שקמה, עם היקיצה
אראה עינייך הקטנות מגניבות אליי קריצה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|