מבטים, חיוך, שני אוהבים,
מסתכל מהצד כשהם צוחקים.
בלילה אפל, לא רואה כוכבים,
גם ירח מסתתר מאחורי עננים,
אני עטוף בגלימת הבדידות,
ברדס המחביא פנים עצובות,
דממה הצורחת לידיד,
ואני מעדיף ביחיד,
מסתכל ללב החושך בחדרי,
מבין את טעותי.
מנסה להירדם, מתהפך במיטה,
נופל לאט... לשינה.
חולם על אהבה, על חיים מושלמים,
על דברים שלא ייקרו, אולי לאחרים.
מתעורר אחרי שינה של שעתיים,
קם באכזבה, הולך לשתות מים,
מצפה לעוד יום של אכזבות,
של הבטחות שווא לעצמי, אשליות.
והבדידות משטלת עם השקיעה,
עצוב לרגע ואז מתגבר עם האפילה.