אהבה אהובי אהבה
כל המילים כולן אניח לרגליך ואתה עוצם עינך בחוזקה, וכשאני
נרדמת, מציץ בי, ודמעה בזווית העין. ורוצה לאחוז בתקוות,
ולהפוך החיים קלים יותר, ולאהוב עד בלי די, אך חוכמתך אומרת לך
עצב, ושקט אינסופי. והעיניים שלך אומרות כאב רב שנים, וירוק
חיים, ואני רוצה לאחוז אותך ולא יודעת לעבור מגבלות הגוף, אל
יופי נפשך העצובה והעיקשת, ולפרוט על נימיה עד שתבוא על סיפוקה
ותעוף איתי אל מעבר לעולם הזה, והקשיים שהוא מערים עלינו, בכל
מבט שני. את השקט שלי אמצא פה, על כל העצב הכרוך בכך. ואיוותר
להביט בך ממרחק, עד שתיטמע בהמון הרחוק, עד שלא תזכור מגע
שפתיי, טעם דמעותי ואיך שרעדו לי הכתפיים כל פעם שאיבדתי אותך.
עד שתשכח כי פעם היית עיקש ואני הייתי עיוורת, ולילדים שלנו
היו עיניים ירוקות כמו שלך עם ברק כמו שלי, והם היו הילדים הכי
חכמים בגן.
והיופי בך ממשיך עוד שנים הלאה, במסלול משלו, שאיני יודעת כיצד
הוא קשור אליך כי שילחת אותי מחייך, ובצורה לא צורה מתנופף אלי
מחוט תכלת דק, ואני עוד נפעמת
שקט. עוד מילה נכרכת במילה ואהבה גדולה איננה.
20/12/2002
ל-b |