ארבל הכרמלי / התרסקות |
את מבקשת ממני לשכוח, להעמיד פנים, כאילו לעולם לא נפגשנו...
אוקיי, מאז שהלכת רק ניסיתי....ולא הצלחתי,
האמת שלרסיסים נשברתי...התרסקתי...
כל פעם ששמך וזכר בסביבה
שוב חש באותה צביטה- הזמן רק מלבה התוגה.
את אומרת לי למצוא מישהי אחרת
שתאהבני באותה הדרך שלה את היית מורגלת
אבל כל פעם שכבר מכיר מישהי חדשה
הנה, את שוב צצה בסביבה...ושוב אותה צביטה.
28/09/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|