כשישבתי בבית קפה תל אביבי, זעה בחוסר נוחות
מחפשת את הפוזה הנכונה לשיווק,
חשבתי על סבתא ימנה שהיתה שוטחת ישבנה על הרצפה
מפשקת רגליה ומנפה פולים ירוקים בחדוות יצירה,
ואני, מה אני?
מזמינה לי וודקה שניה לאיבוד שליטה... ואז מתחיל להיות חם,
וכאילו חפנתי ראשי בין שדיה הגדולים של סבתא ימנה,
וראשי מתנענע לקול צחוקה ושם בין דדיים,ריחות של הל, בשר וכל
תאוות העולם.
וכאילו ידעה סבתא ימנה על אובדני, חופנת שמלתה בהילוך איטי
כאילו אמרה "בואי תנוחי יא בינתי".
מלצרית קוקטית מתקרבת לעברי בחיוך של אחלה
מחליפה מאפרה, ומניחה עוד וודקה - ידידה ותיקה
אני מחייכת חיוך מעורפל ויוצאת למסע מהורהר.