הקדמה

זה סיפור על ג'וני, הידוע אך ורק בשם, ג'וני. ג'וני הוא דובון
מחייך הרבה הבוקר (הוא פשוט קיבל אתמול נשיקה מאהובתי, קטיה,
ומאז הוא לא מפסיק להתרברב על כך, שוויצר). ג'וני הינו דוב
שלובש רק חולצה אדומה (כן בלי מכנסיים או תחתונים, חושב את
עצמו פו הדוב).
הוא שוכב לי פה בניחותא על השולחן ליד הסטריאו, כאילו הוא מלך
העולם, החיוך שעל פניו לא נמחק לרגע. הוא די רברבן בשביל דוב
המתנשא בקושי ל12- סנטימטרים ולא מצליח להזיז את מחוג המשקל...
אבל אני סולח לו על כל ההתנהגות הזו מפני שהחוויה האחרונה שלו
לא הייתה נעימה כלל. זו לא הייתה חוויה כמו שאר הרפתקאותיו, זו
הייתה התאכזרות מדרגה ראשונה, ע"י אישה גדולה וחזקה, ששמה...
שמה לא חשוב יותר מדי.
לפני שנים רבות כשג'וני היה דובי קטן, בערך בן... שמונה אני
חושב (בשנות דובי כמובן), הוא חווה את הטראומה הנוראית. קטיה
היפיפייה באה לבקר אותי בביתי, ועמה היא הביאה את ג'וני, שכבר
אז היה רברבן לא קטן וצחק עלי כל פעם שהוא היה בזרועותיה ואני
נשארתי בצד. מה שג'וני לא ידע, הוא שלא אני ולא קטיה היפיפייה
היינו מרוכזים דיו באותו יום. לכן הוא נשכח אצלי בחדרי.
קטיה הלכה לביתה, ואני התארגנתי לטיול באי יווני (בו לא התחלתי
עם אף אחת! אפילו לא הנורווגית היפה שישבה על ידי באוטובוס).
אמנם קטיה נזכרה, בג'וני הנשכח, אך לא היה דבר לעשות עבורו,
גורלו היה להישאר בחדי עד חזרתי מקוס (האי היווני).
שבוע עבר, עורי השחים וגעגועי לקטיה היפיפייה התגברו... אבל
הסיפור הוא על ג'וני ולא על זה. כשחזרתי לביתי, בזמן שדיברתי
בטלפון עם קטיה, ראיתי מולי, את ג'וני תקוע בנעץ על לוח
המודעות שבחדרי. כל משקל גופו הזעיר היה תלוי על אוזנו
הפרוותית. במהרה, טוב לא במהרה אבל ברצון עז, הלכתי והורדתי את
ג'וני המסכן מלוח המודעות. (אחרי שקטיה התעקשה על זה(.
מאוחר יותר ג'וני סיפר לי את הסיפור הנורא על האישה אשר תלתה
אותו שם. הוא סיפר על חוזקה האדיר ואמר שלא היה ביכולתו להתנגד
לה. סיפורו היה כה מרגש שהחלטתי לשמוע קצת על הרפתקאות חייו
השונות... דובי כמוהו בטח חיי חיים מסעירים.


תמיד יש פעם ראשונה

בחורף קר ואכזר, הבעיר דובי ג'וני מדורה באמצע היער. הוא מצא
לו בול עץ נחמד לשבת עליו והביט בעשן העולה מן המדורה למעלה
העץ. ג'וני העלה את ראשו ומעליו ראה בצמרת העץ, דבורים
מסתובבות ומזמזמות. מיד חשב לעצמו על הדבש המתוק שהן מייצרות,
והחליט לעלות על העץ.
העץ היה קצת יותר גבוה ממה שג'וני חשב לעצמו, בערך שמונה דובי
מטרים, שזה הרבה משמונה מטרים רגילים. בדרכו במעלה העץ, ג'וני
חשב על תכנית מהממת לגרום לדבורים לא לשים לב, בזמן שהוא לוקח
את הדבש. תכנית זו הייתה בדוקה מהעבר, למרות שהיא הייתה
מהישנות בספר (ספר הדובים בע"מ). התכנית הייתה פשוטה אך
מבריקה, הוא יעלה למעלה העץ, יאמר "דבורים, תראו הנה מייקל
ג'קסון!" כמובן שהדבורים מיד יעופו לכל עבר כדי למצוא את מייקל
ג'קסון, שהוא כמובן אלילם היחיד והמוערץ. בזמן שהן יחפשו את
מייקל, הוא ייקח מהדבש המתוק והטעים שלהן, תכנית מושלמת
לדעתי.
אך ג'וני לא חשב על הכול, העץ היה גבוה ביותר, ובזמן טיפוסו
ידיו התעייפו והטוסיק שלו התקרר מאד. כשהגיע לגובה של שבעה
מטרים דוביים וחצי, ידיו התעייפו והקור לא הרשה לגופו להמשיך
לעבוד. מיד החל בנפילה ארוכה, ואין לשכוח שהטוסיק שלו כבר היה
קפוא לחלוטין. הנפילה הארוכה הגיעה למהירות גבוהה מאד, ולכן
גופו החל להתחמם, ולקראת האדמה, הטוסיק הקפוא כבר החל להוציא
עשן. אך ג'וני היה עוד יותר חסר מזל מזה, הוא נחת על קקטוס. לא
קקטוס שהיה באדמה באמצע היער (כי זה סתם טיפשי), עציץ קקטוס
שהחזיק איזה ילד, לא חכם במיוחד, אך בהחלט חתיך.
עכשיו ג'וני היה בעל תחת בעור ועקוץ, ומוחזק על ידי הילד החתיך
שלקח אותו למקום לא ידוע. הפחד שרר בגופו של ג'וני עד כדי כך
שהוא פשוט השתין (מה שלא היה נורא, מפני שלא היו לו מכנסיים
והוא היה על אדמת עציץ, וכולם אוהבים להשתין על אדמה).
וכך ג'וני המשיך דרכו על העציץ, עד שהגיע לשכונה יפיפייה
(שאינה חור!) בחלק הדרומי של העיר. מה עשה אותו חתיך עם עציץ
באמצע היער, אפשר לתהות, אבל אפשר גם לא לתהות ופשוט ליהנות
משאר הסיפור. ג'וני מצא עצמו בגינה יפיפייה, ולידו ראה עציץ עם
צמח לא מזוהה ודובה קטנה ועדינה.
"איך קוראים לך?" שאל אותה ג'וני. "א-א-א-ני ג'ינה, מי אתה?"
מבט מפוחד עלה על עיניה המקסימות. "אני ג'וני, ג'וני התותח"
כן, הוא המציא את זה בדיוק באותו רגע. דובים, טיפשים ומתחילים
עם כל מה שזז. "שלום ג'וני התותח, איך הגעת לפה?" ג'וני סיפר
לה את סיפורו, והיא סיפרה לו את סיפורה, והם החלו לדבר שעות על
גבי שעות.
אחרי חודש בערך, הם החלו לדבר בלי הפסק, ונראה שהם ידידים כל
כך טובים כבר מההתחלה. אחרי עוד כמה חודשים, הם כבר הרגישו
חשובים אחד לשני. לאחר בערך חמישה, או שישה חודשים, (או אולי
ממש מההתחלה אף אחד לא באמת יודע) הם התאהבו. וזמן קצר לאחר
מכן הם הצהירו זאת. ג'וני היה כה שמח לאהוב את ג'ינה, הוא לא
הפסיק לחשוב עליה לרגע. בערך שמונה חודשים לאחר ההכרות שלהם,
הם התנשקו, וג'וני אמר לי שזו הייתה הנשיקה הטובה של חייו. הוא
סיפר שהיו לו נשיקות לפני ג'ינה, אבל זו הנשיקה האמיתית
הראשונה שלו, והאהבה הראשונה שלו.
ג'וני לא הסכים לומר מה ההמשך של הסיפור, הוא אמר לי שזה בינו
לבינה וחייך.