עוברות לי בראש כל מיני מחשבות...איך הגעתי למיטה זו, איך
הגעתי בכלל למצב שאני נמצאת במיטה לא מוכרת ולא ממש זוכרת. מי
הוא בכלל? את האמת, לא ממש מעניין אותי. התעוררתי בהרגשה
טובה... אפשר להגיד נפלאה, חיוך על שפתי, גופי רגוע... זאת
אומרת היה לי לילה נפלא. עכשיו... שעת בוקר מוקדמת...גופי
מתפנק ומתענג לריקוד לשונו. מתחילה לדמיין לעצמי איך ימשך
הבוקר הזה...

חייב להעיז, לסובב אותה אלי, לאט לאט, לא מתנגדת, רכה, כמו
אומרת "תעשה הכל, אני בידך" . ממשיך לעלות בנשיקות אל בטנה
ומשאיר אחרי נתיב לח ריחני שכולו שלה וממנה. רגליה נפשקות,
מזמינות... ואני? לאט, אל שדיה, אל צווארה, אל עיניה שעצומות
עכשו. ולפתע זעה וכמו... כמו שאבה אותי אל תוכה, חמה, רטובה,
רטובה, רטובה ולופתת. עכשו נזכר בתחושה של הלילה של העינוג
הבלתי פוסק, ואנקה עולה לי בכל הגוף  ולא יכול לעצור ולשתוק.
מצטרף לנגינתה...

מממ.....הוא בפנים, חיכיתי לרגע זה. חייבת להרגיש אותו, הכי
בפנים שיש. כולי רותחת, עוטפת אותו עם רגליי, עדיין מסרבת
לפתוח עיני. איזה מצב מצחיק...עדיין לא ראיתי את פניו באור
יום. את האמת? ממש לא זוכרת איך הוא נראה, מתארת לעצמי שלא
הייתי הולכת למיטה עם מישהו שדוחה, מקווה לא להתאכזב. מרגישה
אותו בפנים... נע באיטיות, כריקוד טנגו, איטי ומענג. רוצה
למשוך את זה ... המשחק עדיין לא נגמר...הוא רק התחיל. אוהבת
אקט ארוך, מענג ומתמשך.
עוצרת, משחררת אותו החוצה...הרגשת אותי...כמה חמה, עכשיו נמשיך
במשחק... משחק העינוגים. מתחילה לפקוח את עיני...לאט לאט, רואה
את פניו מולי.

עיניים ים, גדולות, ענקיות, איך לא זכרתי. כאלה שרק לשקוע,
לצלול לתוכן, מדהימות. נכנס אל תנורה שוב, לוהט וטוב לי שם.
רואה איך הבעה של עונג מתפשטת על פניה, עיניה נפערות כמו
בתימהון, שוקע אל תוכן ואנקה עולה מפיה, כמו עונה לקולות
התענוג שיוצאים ממני. אף פעם לא השמעתי כך קולות ופה... מרגיש
חופשי כאילו.. מכיר אותה שנים, כאילו כל אותן שהייתי עד עכשו
היו רק הקדמה, רק הכנה אליה.
הגוף נמתח, כמו זרם עובר לי בגוף, מחבק, חובקת אותי אליה
בעוצמה כאילו יודעת שרוצה כולי להיטמע בה. תנועה איטית... כמו
ערסול, כמו על גלי הים, ויש לנו אותה מנגינה ואותו מקצב.

מבט כה עדין, חם...אוהב, אוהב? מה פתאום אוהב, הרי הוא מכיר
אולי רק כמה שעות...לא יתכן, ובכל זאת רואה במבטו משהו שמדליק
אותי.  אין לי הסבר הגיוני, משהו כל כך... טוב, אעזוב עכשיו את
ההסברים. עדיף להמשיך במשחקי האהבה. מתענגת ממגע, עדין,
מתחשב... אוהבת את זה ככה. מסמנת לו להתהפך, מתחשק לי קצת
להוביל. שפתינו מתחברות בנשיקה לוהטת, מרפה ממנו ומתחילה לרדת
כלפי מטה, לצווארו, מענגת בלשוני, יורדת באיטיות לכיוון החזה.
אוהבת חזה רחב לגבר, אוהבת חזה שעיר...מוצאת עם לשוני את
פיטמותיו, ממ... אוהבת לשחק...לשוני עוברת סביב פטמתו, מעניין
מה הוא מרגיש.

מתמכר, כך לאט, כה נעים. מול עיני נרקם פלא מותאם - השמש שולחת
קרניים וכמו הילת מלאכים עולה מסביב לשערה השחור. מתענג ,
לשונה ושפתיה מטיילות על עורי, חוקרת כל ריגוש, נהנית מכל
צמרמורת. שולח ידי, מעסה את כתפיה, מעלה רטיטות תענוג גם בה.
מדהים כמה רגישה לכל מגע, כמו כל תא בעורה מפיק ניגונים,
מנגינות של ערגה. משהו אומר בי שמכיר אותה כבר מזמן, שלא סתם
ידי מאתרות כל מקום תענוג בקלות, שלא סתם היא מוצאת כל עצב
בוער שעורג וצועק למגע. משתיק את הקול כי הרי ממש לא מכיר,
ושוקע שוב למגע, לשפתיים. לוכד את גווה בין רגלי, ראשה על
בטני, מלטף את ראשה, שערה עושה נעימים נעימים לי.

לפעמים קורה ש...כאילו מכירים, מושג די ילדותי, "כאילו", אבל
פתאום ככה מרגישה. מכירה את גופו, מכירה כל פינה ויודעת היכן
הנקודות הרגישות.  ידי, שפתי יודעות במדויק מה לעשות. גופו
מגיב למגע, מרגישה שקולו נחנק, האם חושש?... אולי, לא יודעת,
הרי אינו יודע מי אני רק למה אני כאן. באמת למה? כל הסיפור הזה
די מוזר בעיני, שעות של עינוגים ולא מילה אחת, לא אני ולא הוא.
אם מישהו אחר היה מספר לי סיפור מסוג זה הייתי חושבת שזה ממש
טירוף, מרגישה את ידיו מעסות את כתפי...יש לו מגע נעים, שרירי
זקוקים לעיסוי. מוסרת לו שמן ריחני לידיו, כך איהנה יותר
מהעיסוי. כמה שאני אוהבת שמעסים את גופי, יכולה שעות לשכב ולא
לזוז. ידיו חוקרות את גופי המתענג למגע, מתקמר לכל נגיעה, ידי
מטיילות על גופו, בעדינות, כמעט לא נוגעת, מזרימה חום לגופו,
מעבירה צמרמורות, מענגת. עוצמת עיני ומתמכרת למגע ידיו.

פינוקית... כה אוהב כאלו שמתפנקים לי לתוך הידיים. לעזאזל, זה
מוגזם, איך ידעה שהכי בעולם כך אוהב, לגעת, לעסות. אולי ניחשה
אבל.... הייתה החלטיות בידה שהושטה לי. כאילו היא יודעת מי אני
ומכירה כבר מזמן. מנגנת על גופי כאילו... כמו כבר היינו כבר
יותר מפעם אחת, כמו הייתה לי בחלומותי וראתה אותם. מתרכז שוב
בה, בגופה, להשקיט את הקולות האלו שמכיר מני אז, שאומרים "יש
מעל ומעבר, יש חושים לא ידעת... תזרום איתם!!!"

עובר בו רעד, ידיו כמו איבדו את עצמן לרגע וקפאו. מרגישה שקרה
לו משהו בפנים, שעשיתי לו משהו, אבל לא עשיתי כלום רק זרמתי
אליו וגופו כמו אמר לי היכן ללכת. הוא שוב זורם אלי,
אאאאאאה!!! כה רך הוא זורם על גופי, אל תוכי, על עורי.
שפתיו נפתחות, כמו רוצה להגיד, להשמיע לי משהו, אוסף אוויר אל
תוכו. כמה מתח עולה בו עכשו, כשידיו ממשיכות, מאתרות, מכירות
כל נים, כל עצב רגיש, מנגן כמו ניגן בי שנים, כמו המתח הזה
שמשתק את כולו לא מפריע לו להמשיך להיות את גופי. כמו מפחיד-
"הוא מכיר הוא מכיר, תוך תוכו הוא יודע אותי". מחבקת, לוחכת
תנוכיו ונושפת רכות לאוזנו. יירגע ואולי ידבר, יפתח את לבי,
מרגישה שיש עליו מטען. כל הקטע הזה ממש מוזר, מכירה ולא מכירה,
יודעת צעדיי, מרגישה אותו עד טירוף. אין צורך במילים, יודעת
בודאות מה לעשות....