New Stage - Go To Main Page

נועם גבע
 /
זיכרון של שתיקה

זה כמו להיות מופרעת בלי שאף אחד ידע
לצרוח בלהט מתפשט כמו הר געש
ולספור כוכבים
הוא רוצה להזדיין
בשם כל הפרחים החיפושיות הדנטליות מלאכותיות
והמדוזות דמויי אצות בחוף הים האדום באילת אני רוצה להתאבד
"את פוחדת" הוא שאל
"אני פוחדת" זה כאילו פרץ מתוכי
שניה לאחר מכן קפצתי
קפיצה בהפיכה מצוק 982 מטר וכמה רשתות הגנה
חורשת את עצמי ומוכרת את עצמי לשטן
התפזרתי כמו רקמה עם פליגרן
עוצמת עיניים ומשחררת את עצמי בשבריר השניה כשהרוח עוצרת
ומחליפה כיוון
הכעס יוצא לאט לאט מהקרע הכי קטן שעשיתי לעצמי בעור
שתי שערות שחורות על בטן לילית לבנה אני דוב גריזלי
נאלמת כמו עכבישים
כמו עכבישים



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/8/03 3:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גבע

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה