מלאך בלי כנפיים,
בג'ינס קרוע,
יושב ובוכה.
וזה לא תעתוע.
מלאך מחומצן,
עם עגיל בגבה,
יושב ובוכה,
לא יודע מה קרה.

מה קרה לעולם שאותו הוא הכיר?
מה קרה לכולם?
למה הכל החוויר?
הוא יושב ובוכה,
בפינת הרחוב,
עם בקבוק בירה ביד,
למה אין לו כנפיים?
הוא בוכה,
אך אין מענה, הוא לבד.

מלאך בלי כנפיים מבין מה קרה.
הוא קם ורץ ריצה מהירה,
למקום רחוק,
מקום יותר בטוח.
מסתכל מלמעלה על העיר,
חושך, דממה.
מלאך בלי כנפיים מבין עכשיו:
מלאכים לא חיים על פני האדמה.