[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אושרית אפל
/
בתולים

החיפוש אחר "אישה מתאימה" מילא כעת את כל חייו הצעירים של
הנער. לא מותיר מקום לדבר, לא לעישון סגריות עם חבריו לכיתה,
גם לא להתרגשות מתמונות הנשים המעורטלות במגזין זול שהביא לא
מכבר ג'ימי למחבוא שלהם בבית הספר. מתפאר ש"כבר עשה זאת
פעמיים". הנער לא ידע אם יוכל להאמין לו ולשין ששרקה בפיו, אבל
כך או כך הוא רצה כבר בכל מחיר לגעת.

אוסף את חסכונותיו בדייקנות מחכה ליום בו יצא לעיר הגדולה
ויהפוך באחת מנער לאיש. ביום שקרא בעיתון את המודעה הקטנה
שאמרה בלשון מפתה כי אישה תשמח להפגש עם גבר ולענות על כל
הפנטזיות מותירה מספר טלפון במסגרת שחורה, הרגיש הנער כי מודעה
זו נכתבה עבורו. יודע בליבו כי האישה שמאחורי המילים רוצה
אותו, מכוונת בכל הוויתה אליו, לאונו הגואה
חסר השקט מזה ימים רבים.

ערב קר אחד מצא עצמו עומד בנקודת המפגש שקבע עם אשת המודעה.
עטוף במעילו המתין לה שעה ארוכה נרעד לגבי כל דמות שעברה ברחוב
החשוך, מייחל לקראתה, כמה למגעה של זו , ועם זאת פוחד עד מוות.
כשהבין הנער באותו ערב שהאישה שאיתה קבע לא תופיע, חיכך ידיו
הקרות זו בזו, ואחר העבירן על פניו מבריח את דמעות האכזבה
שאיימו לרדת על
לחיו הקרה. מפשפש בכיסו, קיבל בטחון מרגיע מרשרוש  השטרות
שעדיין היו מונחים שם מיועדים לה, ומבטיחים לו כי עוד יפגש
עימה בעתיד הקרוב. בלילה על משכבו הביט במיטת אחיו הישן, מפחד
להעירו היה מודע בשקט לתפיחות הקשה שבמכנסי הפלנל שלבש, תפיחות
שהפריעה את שנתו, שעירפלה מחשבותיו, ושהחליטה עבורו כי יצור
בהקדם קשר מחודש עם האישה שבמודעה.

עברו מספר ימים עד שאזר הנער אומץ, מרים את הטלפון וקובע עם
הקול הנשי הצרוד שנית באותו מקום ובאותה השעה.
אינו שואל מדוע לא הגיעה אז, אינו חפץ בהסבריה רק עיבה את קולו
קצת יותר על מנת שישמע בעיניה איש. לא מספר לה כיצד חיכה באותו
ערב בחושך, כיצד נרגש מכל דמות שחלפה לא אומר דבר על אכזבתו
הניח הנער את הטלפון כובש את הסקרנות שכאב מתוק עלה ממנה כעת,
כאב שהרגיש כעקצוץ בכל גופו עד קצות אצבעותיו.

ביום הגדול הקפיד מול המראה, מתבשם בריח אביו לבש את מעילו
החם, מניח כפפות לידיו, מקווה כי הפעם תופיע האישה שהטרידה זה
ימים את עולמו. היא עמדה שם מכוסה במעיל פרווה גדול ולבן ןהוא
במבוכה לא הסתכל על פניה. מסמנת לו בידה לבוא אחריה, מעלה אותו
במדרגות צרות שהובילו לדירה קטנה עם ריח לא מוכר.

היא מורגלת בצעירים, ליטפה את פניו, את צווארו והוא הריח  את
הבושם המתוק שלה. מבקשת להקל על התרגשותו המקשיחה החלה לפשוט
בעצמה את בגדיה, פריט אחר פריט. הוא נדהם עמד בפינת החדר רואה
כיצד מעילה הורד, ואחריה שמלתה מגלים מחוך וחזיה צמודים
הכולאים בתוכם את כובדה של זו, שהותר ונשפך בגמישות בזה אחר זה
על המיטה הרחבה. הוא ראה את החזייה נפרמת מאליה מגלה לעיניו
הפעורות זוג שדיים ענקיים מפלצתיים שאיימו לבלוע אותו בתוכם,
והוא הרגיש כיצד נשימתו נעתקת ורגליו ממאנות לגשת אל  מיטתה.

היא לחשה לו בעיניה "בוא", והוא מתוך בושה ופחד להעליב התקרב
למערומיה, נותן לה ללחוש באוזנו מילים של אהבת רגע, לשלוח יד
פלאית לזיקפתו הנבהלת שהחלה בזכותה מתעוררת שוב לאט. הנער עצם
את עיניו יודע כי כך יתמכר רק  למגע, נדהם גילה פתאום את פיה
ורטיבותו על אונו המבקש עוד. היא לא הרפתה את שפתיה גם כשנשך
הוא את שפתיו שלו, מפחד להשמיע קול של הנאה או כאב. היא ביקשה
בקולה הצרוד
לבלוע, לשתות את כל אשר ירוקן לפיה והוא נבהל מבקשתה, ומגורה
מהנאה ופחד כמו ברכבת הרים תלולה עשה לבסוף את אשר ביקשה.

הוא זכר איך לאחר כמה דקות שמע אותה בעיניו העצומות  מכחכחת
בגרונה כאילו נדבק בו משהו שקשה להסיר. הוא זכר איך ברגע עלתה
בו תחושת קבס שגרמה לו לזנק ממיטתה לחטוף את בגדיו, לצאת
במהירות לעבר מדרגות ביתה וללא יכולת  להתאפק להקיא את נשמתו
על הסף, שוב ושוב בתחושת גועל  וסיאוב שלא ידע מעולם.
חיוור כחולה הגיע לביתו, נכנס כזר מבלי לומר שלום לאיש, מגיח
במהירות לחדר האמבטיה שוטף בסבון פעם אחר פעם  את גופו ופניו
במים רותחים מתנקה שעה ארוכה, אינו נענה לקריאות אימו המודאגת
את הדלת הסגורה המנסה ללא הצלחה לברר האם אינו חש בטוב, ולבסוף
מסתגר עם מחשבותיו כל אותו הערב.


האיש המבוגר ישב וקרא עיתון כששמע את ריצת בנו בכורו בן השש
עשרה המטפס במעלה מדרגות ביתם. כשפתח ראה לפניו את פניו
החיוורות של הצעיר שבשתיקה שם פעמיו לחדר האמבטיה מקיא ברעש את
תוכו פעם אחר פעם. האב הוריד לרגע את משקפיו, מחייך חיוך לא
מודאג שב לקרוא בעיתון נזכר תוך כדי בימים אחרים רחוקים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איזה באסה זה
שנגמר לך הנייר
טואלט בדיוק
אחרי חירבון מה
זה מסריח ודביק!


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/5/01 16:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אושרית אפל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה