בקו שבין הממשי לבלתי מוחשי
אנחנו נפגשים
קיבלתי אותך שטוח, מחייך, עם בת דודתו הצעירה של דוד סם
מאמריקה
צעירה ממך בכמה שנים טובות, רזה, מרוצה.
אתה שלה (לא לצמיתות)
בעוד אני כאן עכשיו, מתעבת
מנסה לגעת בך רק כדי לחוש במסך הזכוכית ביננו
ולדעת -
יש לך ברירה אחרת.

אני מלטפת באצבעות חלושות את התמונה המשותפת
שהוציאני מחוץ לגבולותיה,
מנסה להבין את המרחק הבלתי אפשרי שבונה האינטרנט בינינו
כל פעם שאתה נוסע
מקרבת מאוד ועם זאת - מסריה מרחיקים
ואולי עכשיו תזכור אותנו,
שני חיוכים מחוקים.