|
עכשיו שאתה מת
אני פוקחת עיניים
והנוף שאתה תמיד ראית
נגלה לנגד עיניי
עכשיו שאתה מת
נשפכות תשובות
לשאלות שהתאבנו
וחשכו מבחירה
עכשיו שאתה מת
אני נזכרת להתגעגע
אתה מסתכל מלמעלה
בטח צוחק לך, מתפקע
עכשיו שאתה מת
אתה בעצם כל כך חי
מורגש בכל נשימה
בכל נוף שמול עיניי
עכשיו שאתה מת
דווקא כשאתה לא כאן כדי להטיף
יוצאות ממני המלים שלך
כאילו אני זה בעצם אתה
עכשיו שאתה מת
הניגודים שבינינו מתחברים לצד אחד
עכשיו שאתה מת
דווקא עכשיו אני לא לבד!
מוקדש לסבא נפלא שאהבתי ואפילו לא ידעתי עד כמה... שלום
מצקין ז"ל |
|
|
פרגן היא אמרה
לי פרגן
היוצרים הללו
יודעים לעצבן
פרגן כל עוד את
יכול,
כמה כבר אפשר את
זה לסבול,
שום דבר לא
נותר
מכבודך
המנוכר,
וממחר בחמש
ושלושים עת
יצירותיך החדשות
פה עולות,
תפתח דף חדש
תפרגן לחדש
ותמצא חרוז יותר
נחמד...
ק. מרכוס, צאר
רוסי, בקאבר
ממלכתי, לפי
בקשת רעיתו נקרא
לה אחותי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.