זאת שאהבה את הביישן / תאור מצב |
איך אצבע שאתי בצלן של
פסיעות דקות שבורות
על אדמה לחה
מדומע רקיע,
בעת מעוף הציפור
הנהדרת בשחורה
מעל פדחתי המתרטבת.
כיצד אספק הסברים
לשאלות למענות
בשעת תקומה זו של
בין ערביים חורפי
מלווה בלילות
שטופי לובן חסרי
פשר המתדפקים
בדלתות נשמותיי?
אין פה מלבד
התכלת הקורע
הנולד כמו מתוך
של מסיר מעליו את
עורו של היום הקודם
וסוחף הלאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|