משב רוח שכזה
המניד עלה
עפעף.
לא רציתי להימצא
פה בינינו
בכתלי החדר
(שנשברו)
כשאחזו ידיך
בידי.
בתקופה של גשם
אוטוסטרדת הנפש
היא החלקלקה
חמקמקה
יש בה מן
הדאגה להמשך.
האמנם ניצבת מולי - קופחת -
תקופת יובש
ארוכת טווח
שסופה במדים?
אין בי מקום עוד
לצינה או
געגוע והרהורים,
כשם ששקטה
נפשך בי
הן אני כולי
אהיה שתיקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.