לפעמים, כשאתה אומר לי מותק
אני שומעת צליל נחבא של הליכה,
ואז המותק הזה מרגיש לי כמו חבטה
כמו נקודה בסוף משפט.
כשאתה לא מסתכל אני אוספת,
מקמטת אותו בידי,
משליכה את הכדור המעוך
לפח שמוחק זכרונות,
איכשהו אני מפספסת
והוא מתחבט לי בין הרגליים זמן רב
אחרי לכתך.
תמיד, כשאתה קורא לי מותק
אני רוצה שתראה רק עיניים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.