[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מגי שגיב
/
אני שוב ממהרת

מהרתי מאד, ששי השכן אמר שאם אגיע בזמן אוכל לקחת את תבניות
הביצים  העודפות .
יש  לי מן הרגל כזה להגיע מאוחר מדי. ושוב הגעתי אחריו.
והוא כבר לקח את כל התבניות ועשה מהם זוג מכנסיים חדשים במקום
אלו  מהשבוע הקודם שהתפרקו, ולמען האמת, אני חושדת בו  שהוא
מכין מהן גם שטיח.
השטיח אמור להיות הפתעה , אבל אני מנחשת שהוא ממהר ועוזב לפני
שאני מגיעה על מנת שלא אשאל אותו בענין זה. ואולי הוא ממהר
משום שאינו אוהב לדבר על פרטים קטנים, חוץ מאשר לכשמדובר
בנושאים של רכילות כמובן. וזה הדבר היחיד שבו הוא דומה לשאר
בני האדם.
וכי אפשר לצפות אחרת מאדם שעוטה לגופו תבניות ביצים מעובדות.

אני משתמשת  בתבניות  בכדי לרפד את ביתן גידול פרחי הפלסטיק
שהקמנו לעצמנו  בקצה השביל : לאחר הדבקת התבניות על הקיר , אני
נוהגת לצייר על גבי כל תבליט דמות קטנה מהתקופה הפרעונית . ויש
כבר קיר שלם של דמויות כאלו . את שמות פרחי הפלסטיק שרטטתי
בכתב הרוגליפי כיאה לתקופה על גבי תוויות מנייר קלף.
ועכשיו אני צריכה להשיג תבניות נוספות לשאר קירות הביתן עליהן
אצייר את דמויות בני ישראל בצאתם  ממצריים  הבטחתי לו שעד פסח
הביתן יהיה מוכן על מנת שנוכל לפרוס בו את השטיח שהוא יביא
לפגישתנו אז.

אחרתי מכיוון שחשבתי עליו, על פגישתנו האחרונה.
זה היה אמור להיות הרהור קצרצר שאינו לוקח יותר מאשר שבריר
השניה,
אולם כרגיל הוא התארך מעל המצופה. כל מה שקשור אליו מתארך מן
הסתם מעל המצופה.
המחשבה הזו התחילה בעננה סגולה שהתפשטה והקיפה את כל יישותי,
כל גופי רותק אל הסגול הזה כאילו נשאבו מתוכו כל הנוזלים והם
התכנסו לעננה אחת המפעפעת בים של גווני הסגול.
ראיתי סגול וחשבתי עליו.

וכשאני חושבת עליו אני רואה רגשות.
ובעיקר רגש של געגוע, ובתוכו תבניות רב מימדיות דמויות פירמידה
בהן מערות פיתוי שמתוך קירותיהן יוצאות ידיים  מלטפות. מאחר
והמערות האלו נוצרו על ידי, הרי הידיים מלטפות את גופי העירום
שוב ושוב לכשתוקפת אותי הרגשת הגעגוע הזו.

אחת הידיים דואגת תמיד למחות בממחטת משי רכה את הדמעה השקופה
הניגרת לאיטה על לחיי, ומיד כשהיא מסיימת הידיים האחרות
המלטפות את פני , מותחות את שפתי וגורמות לי לחייך.
ואז הן מלטפות את שפתי ואני מרגישה את אותה הרגשה של הנשיקה ,

וההרגשה הזו ממלאת אותי ברוך וחום. שפתי מתפסקות קמעה ואחת
האצבעות חודרת באיטיות לפי, וזו כבר הרגשה של של ליטוף פנימי,
של התמזגות ערבה של האצבע עם לשוני .
באותה עת  ידיים אחרות עוסקות במיזמוז אצבעות רגלי, גיפוף שוקי
וירכי, אחרות מחליקות על עכוזי, מעסות בעדינות את חזי מלטפות
את צאוורי ומשרטטות על בטני.
ואני מאבדת מגע עם גופי, ומתמלאת בהרגשה של  נשיות תשוקה
והתמסרות.

די, איני יכולה להמשיך כרגע,
עכשיו, אני שוב מאד ממהרת, אולי אתפוס אותו בהמשך השביל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
7:45 - אל מערכת
הבמה מגיע אי
מייל חשוד המכיל
אבקה לבנה

8:00 - כל השרת
מודבק באנגינה

8:30 -
iugiuguiguigiuguiguiguiguig0001000100000100


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/5/01 16:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מגי שגיב

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה